בס"ד
יכול להיות שלא אכפת לנו מהדורות הבאים? מהנכדים שיבוא בע"ה? מהילדים? מעצמנו? יכול להיות שלא אכפת לנו מה יקרה בעוד 50 שנים? בעוד 10 שנים?
לא אכפת לנו מה יקרה מחר?
בימים חמים אלו של אוגוסט, נכנסים מהחוץ פנימה – לבית המוגן והנעים. אוחזים במצחנו: "נורא חם בחוץ!" מזל שיש מזגנים! באנחת רווחה מתיישבים. מדליקים מחשבים, מכשירי רדיו או טלביזיה, מפעילים מיקרו לחמם ארוחה טעימה. איזה חיים נוחים וטובים! אבל מה יהיה מחר? מחר אין חיים?
אנו קוראים ושומעים על התחממות כדור הארץ. קוראים על חורים באוזון. הרי לחשוב על זה מפחיד. אם שקית של כריך שהכנו נקרעת מעט ונעשה בה חור. אנו ממהרים להחליף אותה, או עוטפים שוב, כדי שארוחתנו לא תפגם, שהכריך ישאר רענן וטעים. אבל מה עם החיים שלנו? מה אנחנו עושים כדי לשמור על כדור הארץ, על האוויר שלנו, על החיים שלנו? טוב, על חיי הדור הבא שלנו?
האם מפני שזה שייך לכולם, "אז שהם ידאגו.."? יש ארצות בהן המושג "אקולוגי" שגור בפי כל ילד.
המודעות הציבורית לאקולוגיה מפותחת מאוד. זה לא שהם יותר חכמים. יש מדיניות כזאת. הנושא לא יורד מסדר היום. נראה שאצלנו, בגלל הבעיות הבטחוניות, הפוליטיות, הציבוריות - חברתיות, אנו לא יכולים להיטרד ממחשבות על אקולוגיה.
שהשכן ידאג. אנחנו - מספיק קשה לנו גם ככה.
מדליקים מזגן שיהיה קר-מקפיא ומתכסים בהנאה.
מתנתקים מהאקולוגיה החיצונית.
האקולוגיה בבית דוקא נפלאה. יש מטהרי אוויר, יש המון שקיות ניילון לעטוף דברים כדי שלא יתקלקלו, או לחילופין לעטוף דברים שכבר התקלקלו וצריך לזרוק שלא יזהמו את הריחות הנעימים...יש מכשירים מנצנצים הדולקים 24 שעות ביממה. שמשדרגים את חיינו באור יקרות, יש התקשרות מקוונת עם העולם. יש מכשירי מיקרו לחימום מהיר. יכול להיות שזה גן עדן? אז אולי כבר לא יהיה יותר עולם?
מאחר שהממשלה לא מדריכה את הציבור ולא תובעת להנהיג שמירות מיוחדות כדי לעצור את היווצרות החורים הנפערים באוזון, מאחר שאנו לא נתבעים יותר מידי לדאוג שהאוויר בחוץ יהיה גם כן נקי – אנו יוצרים לנו בועות "אקולוגיות" קטנות (בית ממוזג ונעים, משרד מטופח וממוזג, מכונית סגורה לחוץ וממוזגת) ובהן איכות החיים דווקא נהדרת! למה צריך לצאת החוצה?
הגיע הזמן שתתחילו לדאוג.
יש לסגור מכשירי חשמל שאינם בשימוש. צריך לפעמים לכבות אורות. צריך להשתמש פחות בשקיות ניילון. להשתמש יותר בחומרים טבעיים, פחות בכימיה שמנקה את הבית ומזהמת את האוויר. את המזגן לא חייבים כל היום בפול ווליום כי נורא חם ו"אז מה אם האוויר הנפלט מגיע ישר לחלונו של השכן המסכן. שיסגור גם הוא חלון ויתקין מזגן!"
צריך רשימת חוקים והדרכה להתנהגות הראוייה כדי להחזיר לכדור הארץ את האיזון והאוזון. בשביל זה יש ממשלה, לא?
כל עוד זה רק בידי "משוגעים לדבר", אלה שלא לוקחים שקיות ניילון מהסופר, כי דואגים לאקולוגיה, כאלה שלא מדליקים מזגן ומוכנים להיצלות בחום למען בריאות כדור הארץ, אלו שמחכים יותר מחצי שעה כדי שהאוכל יהיה מוכן, כי לא מכניסים מיקרו הביתה.
הטבע יודע לדאוג לעצמו במחזוריות מסויימת. הכימיה לעומת זאת רק מכלה ואם היא יוצרת תחלופה כלשהי, הרי שאותה תחלופה מסוכנת יותר.
האוויר מתחיל להיגמר, כלומר – הכדור היפה שלנו מתחמם. מרגישים שינויים.
לא אני מדדתי. אבל ככה אומרים לנו.
למה שלא ניזהר?
